הולצר נ' פרימה מלונות ישראל בע"מ

החלטה

לפני בקשת רשות להתגונן.

המשיבה (להלן: "התובעת") הגישה כנגד המבקשת (להלן: "הנתבעת") תביעה לתשלום עמלה בגין רכישת מלון פארק פלאזה בירושלים. על-פי הנטען בכתב התביעה, ביום 12.10.04 פגשה התובעת בבעלים של הנתבעת וביקשה לעניין אותו ברכישה אפשרית של מלון בירושלים. האחרון הפנה את התובעת לשוחח בעניין עם מנכ"לית הנתבעת. ביום 26.10.04 פגשה התובעת במנכ"לית הנתבעת ושוחחה עמה על הצעות אפשריות שונות לרכישת מלון בירושלים. בסופה של הפגישה חתמה הנתבעת על התחייבות כי אם היא או מי מטעמה ירכשו אחד מן המלונות המוצעים, תשולם לתובעת עמלה בשיעור של 2% וכן היא מתחייבת שלא לתת פרטים לצד שלישי בלי הסכמת התובעת.

בעקבות תיווכה של התובעת, התקיימו בחודש דצמבר 2004 פגישות בין מנכ"לית התובעת לבין מר נוח גלקופ, הוא הבעלים של מלון פארק פלאזה. פגישות אלה התקיימו בעקבות שיתוף פעולה בין התובעת לבין מר שלום הרשקו, אשר הביא לפגישות את מר גלקופ.

לאחר מכן ובמשך השנים עד לביצוע עסקת המכר עמדה מנכ"לית הנתבעת בקשר בעניין רכישת המלון עם מר הרשקו על דעתה של התובעת. לאחר תכתובת שהתנהלה בין מר הרשקו למנכ"לית הנתבעת הודיעה האחרונה כי אין לה עניין ברכישת המלון. ביום 12.11.12 נודע לתובעת באמצעות כלי התקשורת כי הנתבעת רכשה את המלון תמורת 80 מיליון ₪. משנודע לתובעת על כך, היא פנתה לנתבעת ודרשה את תשלום העמלה. הנתבעת דחתה את דרישת התשלום בטענה כי המלון נרכש על ידי חברה אחרת ובגין רכישה זו משלמת הרוכשת דמי תיווך למי שהיה הגורם היעיל לקשירת העסקה. מכאן התביעה לתשלום העמלה בהתאם להתחייבות עליה חתמה הנתבעת.

הנתבעת טוענת כי מדובר בתביעה לתשלום דמי תיווך על ידי תובעת שאינה מתווכת ואשר לא היתה הגורם שהביא לחתימת העסקה נשוא התביעה.

כך, טוענת הנתבעת, כי התובעת נכחה במעמד חנוכת בית המלון "פרימה המלכים" בירושלים ואז הכירה לראשונה את הבעלים של המלון וביקשה לעניין אותו ברכישת מלונות שונים בירושלים וביניהם המלון נשוא התביעה. ביום 26.10.04 התקיימה פגישה בין התובעת לבין מנכ"לית הנתבעת, הגב' אתי לוי, במסגרתה החתימה התובעת את הגב' לוי על מסמך הכולל התחייבות לשלם עמלת תיווך מוגזמת, חרף העודה שהתובעת אינה בעלת רישיון לתיווך מקרקעין.

לאחר חתימת הסכם התיווך, תיאמה התובעת פגישה בין מנכ"לית הנתבעת לבין מר נח גלקופ, בה אמר מר גלקופ למנכ"לית הנתבעת, כי הוא מעוניין למכור את המלון אך שותפתו אינה מעוניינת בכך. מאז לא עשתה התובעת דבר על מנת לנסות לגרום לביצוע העסקה.

בתחילת שנת 2011 פנו אל מנכ"לית הנתבעת מתווכים מחברת בשם גילי ואברהם ליבוביץ ובעקבות פעולות תיווך שנעשו על ידיהם יצאה לפועל העסקה לרכישת המלון והנתבעת אף שילמה דמי תיווך.

לטענת הנתבעת, מאז הפגישה בשנת 2004 עם התובעת, לא נערכה פגישה נוספת בין מי מטעם הנתבעת לבין התובעת ולא דובר בעניין רכישת המלון. התובעת אף לא טענה כי מר שלום הרשקו פועל מטעמה בכל הקשור לעסקה לרכישת המלון ומר הרשקו אף הציע לנתבעת לרכוש מלונות שונים, אך הנתבעת השיבה בשלילה. מכאן שהתובעת אינה יכולה להיחשב כגורם שהביא לחתימת העסקה ואינה זכאית לתשלום סכום כלשהו.

עוד טוענת הנתבעת, כי חתימת הגב' אתי לוי לבדה על הסכם התיווך בצירוף חותמת החברה אין בה די כדי לחייב את הנתבעת, שכן יש צורך בחתימה של מורשה חתימה נוסף.

כידוע "מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראו ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 524; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית, 1995), בעמ' 675 (להלן: זוסמן)). לפיכך נפסק כי גם מי שההגנה שבפיו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה נגדו קטנים, יקבל מתן רשות להתגונן. לעומת זאת מי שהגנתו "הגנת בדים" תידחה בקשתו למתן רשות להתגונן (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם, ניתן ביום 1.11.04) (להלן: עניין אלפי); ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721). הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אינו בא במקום המשפט עצמו. אשר על כן במסגרת הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אין בית המשפט רשאי לקבוע עובדות או לקבוע מהימנות עדויות ואף טענה שהעלה הנתבע בעל-פה כנגד מסמך בכתב יכולה לבסס הגנה לכאורה (זוסמן, בעמ' 675-676, 678). ככל שהנתבע הציג הגנה לכאורה יש ליתן לו רשות להתגונן ואין לבדוק כיצד יצליח להוכיח את הגנתו או מהו טיב ראיותיו (עניין אלפי). עם זאת נדרש ממבקש הרשות להתגונן להגיש תצהיר הנכנס לכל פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון, פ"ד נג(1) 390, 400)." (ע"א 3374/05 אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (פורסם בנבו)).

במקרה זה טענות הנתבעת, אשר פורטו לעיל, עשויות להקנות לה הגנה לכאורה בפני התביעה, ועל כן אני מורה על קבלת הבקשה. התצהיר התומך בבקשה ישמש שכתב הגנה. התיק יועבר להקצאה.

ניתנה היום, י"ז כסלו תשע"ד, 20 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.